2: היסטורית הרשת והאינטרנט, והתפתחות התקנים

By Eliran Malka

הקדמה

היכן עלי להתחיל, הוד מעלתך?

תתחילי בהתחלה, אמר המלך בסבר פנים חמור, אז המשיכי עד שתגיעי אל הסוף: שם עצרי.

הרפתקאות אליס בארץ הפלאות; לואיס קרול

הכל חייב להתחיל איפשהו, אז מסענו יתחיל בשיעור היסטוריה ממוקד. בהמשך אני עומד לתת לכם סקירה מקוצרת של בריאת האינטרנט, הרשת הכלל עולמית, ואותם תקני רשת בהם מתמקדת כל הסדרה הזו. אני חושב שמועיל ומעניין להבין איך הגענו למקום בו אנו נמצאים, אבל זה יהיה קצר מספיק כדי לא להמם אתכם, ותוכלו להיכנס אל הפרטים בזריזות ובצורה קלה ומהנה. אם מושגים מסוימים אינם מוכרים לכם, אל דאגה; אם הם חשובים ללימוד פיתוח אתרים הם יוגדרו במאמרים מאוחרים יותר שיכנסו לעומקו של כל נושא, ואתם תמיד יכולים לגגל אותם! אם אתם כבר מכירים את ההיסטוריה של האינטרנט או של הרשת העולמית, תרגישו חופשי לדלג אל החלק שמדבר על התקנים ברשת. התכנים במאמר הם אלו:

מקורות האינטרנט

ברביעי באוקטובר 1957, אירע דבר מה שעמד לשנות את העולם. האיחוד הסובייטי שיגר בהצלחה את הלוויין הראשון למסלולו סביב כדור הארץ. הלוויין, הקרוי ספוטניק 1, הכה את העולם בתדהמה — ובמיוחד את ארה″ב, שהחזיקה תכנית לשיגור לוויינים משלה בשלבי תכנון, אך טרם שיגרה.

אירוע זה הוביל ישירות ליצירת ה– ARPA (סוכנות הפרויקטים למחקר מתקדם) של משרד ההגנה האמריקאי, בשל זיהוי הצורך בארגון שיוכל לחקור ולפתח רעיונות וטכנולוגיות מתקדמים, מעבר לצרכים המזוהים בהווה. הפרויקט שהיה אולי המפורסם ביותר שלהם (ללא ספק בעל השימוש הנרחב ביותר) היה יצירת האינטרנט.

בשנת 1960, הפסיכולוג ומדען המחשב ג'וזף ליקלידר פרסם מאמר שנקרא סימביוזת אדם–מחשב, שביטא את הרעיון של מחשבים מרושתים המספקים יכולות אחסון ושליפת מידע מתקדמות. ב–1962, בד בבד עם עבודתו ב–ARPA כראש המשרד לעיבוד מידע, הוא ייסד קבוצה להעמקת מחקרי המחשב, אך עזב את הקבוצה לפני שהרעיון זכה למימוש בעבודה מעשית.

התכנון לרשת המחשבים הזו (העתידה להיקרא ARPANET) הוצג באוקטובר 1967, ובדצמבר 1969 הרשת הראשונה, בעלת ארבעה מחשבים, כבר הוקמה ופעלה. הבעיה המרכזית ביצירת רשת הייתה איך לחבר רשתות פיזיות נפרדות מבלי לכבול משאבי רשת לקישורים קבועים. הטכניקה שפתרה בעיה זו ידועה בשם packed switching והיא כוללת פניות לבקשת מידע המחולקות לחפיסות או חלקים קטנים (packets), שאותם ניתן לעבד במהירות מבלי לחסום את התקשורת בפני צדדים אחרים — עקרון זה עדיין משמש להרצת האינטרנט כיום.

מושג זה זכה לאימוץ נרחב יותר עם הופעתן של כמה רשתות נוספות, שהשתמשו באותה טכניקה עצמה — לדוגמא, X.25 (פותח בידי האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה) הניח את היסודות של רשת האוניברסיטה האנגלית הראשונה JANET (המאפשרת לאוניברסיטאות באנגליה לשלוח ולקבל קבצים ודואר אלקטרוני) והרשת הציבורית האמריקאית CompuServe (יוזמה מסחרית שמאפשרת לחברות קטנות ולפרטים גישה למשאבי מחשוב על בסיס שיתוף מתוזמן, ומאוחר יותר גישה לאינטרנט). רשתות אלו, למרות היותן בעלות חיבורים רבים, היו רשתות פרטיות יותר מהאינטרנט של היום.

התעוררות זו לחיים של פרוטוקולים שונים לתקשורת הפכה במהרה לבעיה, עם הניסיון לגרום לכל הרשתות הנפרדות לתקשר אחת עם השנייה. מכל מקום, היה פתרון באופק — רוברט קאהן, בזמן עבודתו על פרויקט רשת–חפיסות ללוויינים בשביל ה–ARPA, התחיל להגדיר כמה כללים לארכיטקטורת רשתות פתוחה יותר כדי שתחליף את הפרוטוקול הנוכחי המשמש ב–ARPANET. מאוחר יותר הצטרף אליו וינטון סרף מאוניברסיטת סנטפורד, והשניים יצרו מערכת שכיסתה את הפערים בין פרוטוקולי רשתות על ידי שימוש בתקן חדש. בפרסום הטיוטה של מפרט הכללים בדצמבר 1974, הוא נקרא תכנית השליטה בתעבורת האינטרנט (Internet Transmission Control Program).

מפרט זה צמצם את תחום התפקיד של הרשת והעביר את האחריות לשמירת אמינות התעבורה אל המחשב המארח. התוצאה הסופית הייתה האפשרות לחבר כמעט את כל הרשתות יחד, ובקלות. ARPA מימנה את פיתוח התוכנה, ובשנת 1977 נערכה הדגמה מוצלחת של התקשרות שלוש רשתות שונות. עד 1981, המפרט הושלם, פורסם ואומץ; וב–1982 קווי החיבור של ARPANET מחוץ לארה″ב עברו המרה לשימוש בפרוטוקול TCP/IP החדש. האינטרנט, כפי שהוא מוכר לנו היום, הופיע.

בריאת הרשת הכלל עולמית

Gopher היא מערכת לשליפת מידע שהייתה בשימוש בשנות ה–90 המוקדמות של המאה הקודמת, וסיפקה שיטה למשלוח תפריטי קישורים לקבצים, משאבי מחשוב ותפריטים אחרים. תפריטים אלו יכלו לחצות את גבולות המחשב המקומי ולהשתמש באינטרנט לייבוא תפריטים ממערכות אחרות. היא הייתה פופולארית מאד בקרב אוניברסיטאות המבקשות לספק מידע לכלל הקמפוס ובארגונים גדולים המבקשים למרכז את אחסון וניהול המסמכים.

Gopher נוצרה באוניברסיטת מינסוטה. בפברואר, 1993, האוניברסיטה הכריזה שבקרוב תתחיל לגבות דמי רישיון על השימוש המרוחק במערכת, המושתלת בשרתיה. כתוצאה, ארגונים רבים התחילו לחפש אחר אלטרנטיבות ל–Gopher.

הוועדה האירופית לחקר גרעיני (CERN) בשווייץ החזיקה אלטרנטיבה כזו בדיוק. טים ברנרס–לי עבד על מערכת לניהול מידע, שבה טקסט יוכל להכיל קישורים והתייחסויות לעבודות אחרות, ולאפשר לקורא לקפוץ במהירות ממסמך למסמך. הוא יצר שרת לפרסום סגנון זה של מסמכים (שנקרא היפר קישור), כמו גם תוכנה לקריאתם, לה הוא קרא WorldWideWeb. תוכנה זו שוחררה לראשונה ב–1991, אולם, נדרשו שני אירועים לגרימת התלקחות הפופולאריות שלה והחלפת Gopher, בסופו של דבר.

בשלושה עשר באפריל 1993 CERN שיחררה את קוד המקור של WorldWideWeb לרשות הציבור, כך שכל אחד יוכל להשתמש או לבנות על גבי התוכנה ללא תשלום.

אז, מאוחר יותר באותה שנה, המרכז הלאומי ליישומי מחשוב גבוה (NCSA) שיחרר תוכנה שהייתה שילוב של דפדפן רשת וקליינט Gopher, ונקראה Mosaic (מוזאיק). במקור התוכנה הייתה זמינה רק על מערכות יוניקס, ורק בצורת קוד מקור, אבל בדצמבר 1993 מוזאיק סיפקה גרסה חדשה בעלת מתקינים למקינטוש של אפל ולחלונות של מיקרוסופט. הפופולאריות של מוזאיק גדלה במהירות, והרשת יחד איתה.

מספרם של דפדפני הרשת הזמינים עלה בצורה דרמטית, רבים מהם נוצרו מתוך מיזמי מחקר באוניברסיטאות ותאגידים, כמו Telenor (חברת תקשורת נורבגית), אשר יצרה את הגרסה הראשונה של דפדפן Opera בשנת 1994.

מלחמות הדפדפנים

הפופולריזציה של הרשת הביאה עימה אינטרסים מסחריים. מארק אנדרסן עזב את NCSA ויחד עם ג'ים קלארק ייסד את Mosaic Communications, מאוחר יותר שונה שמה ל–Netscape Communications Corporation, והתחיל לעבוד על מה שעתיד להפוך ל–Netscape Navigator (דפדפן נטסקייפ). גרסה 1.0 של התוכנה שוחררה בדצמבר 1994.

Spyglass Inc. (הזרוע המסחרית של NCSA) סיפקו את הרישיונות לטכנולוגיה של מוזאיק למיקרוסופט כדי שתיצור את הבסיס לאינטרנט אקספלורר. גרסה 1.0 שוחררה באוגוסט 1995.

זמן קצר לאחר מכן חלה הסלמה מהירה, כשנטסקייפ ומיקרוסופט מנסות כל אחת להשיג יתרון תחרותי על האחרת בהקשר של התכונות הנתמכות על ידן כדי למשוך מפתחים. מצב זה נודע מאז כמלחמת הדפדפנים. Opera שמרה על נוכחות מצומצמת אך יציבה לאורך תקופה זו, וניסתה לחדש ולתמוך בתקני רשת ככל הניתן בזמנים אלה.

בואם של תקני הרשת

במהלך מלחמות הדפדפנים, מיקרוסופט ונטסקייפ התמקדו בהחדרת תכונות חדשות במקום בתיקון בעיות שהופיעו באלו שכבר נתמכו, ובהוספת תכונות בלעדיות וביצירת תכונות שהיוו מענה ישיר לתכונות קיימות בדפדפן המתחרה, אך הוחדרו לקוד ללא תאימות.

מפתחים בזמנו נאלצו להתמודד עם רמות הולכות וגוברות של בלבול בניסיונם לבנות אתרים, לעיתים עד כדי מצב בו נבנו שני אתרים שונים ונפרדים אך למעשה משוכפלים לשני הדפדפנים העיקריים, ובפעמים אחרות פשוט בחרו לתמוך בדפדפן אחד, ולחסום משתמשים אחרים מהשימוש באתריהם. זו הייתה שיטת עבודה גרועה מאד, ופעולת התגמול הבלתי נמנעת מצד המפתחים לא איחרה לבוא.

היווצרות ה–W3C

ב–1994, טים ברנרס–לי ייסד את מאגד הרשת הכלל עולמית (World Wide Web Consortium אוW3C ) במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, עם תמיכה מ–CERN, DARPA (שמו של ARPA בזמן זה, לאחר ששונה) והוועדה האירופית. החזון של W3C היה ליצור אחידות תקן בפרוטוקולים ובטכנולוגיות ששימשו לבניית הרשת, כך שהתוכן יהיה זמין לחלק הרחב ביותר האפשרי מאוכלוסיית העולם. במהלך השנים הבאות, ה–W3C פרסם מספר כללי מפרט (הקרויים המלצות) ובכללם HTML 4.0, הפורמט לתמונות PNG, וגיליונות סגנון מדורגים בגרסאות 1 ו–2.

אף על פי כן, ה–W3C מעולם לא כפו (ועדיין אינם) את השימוש בהמלצותיהם. יצרנים התבקשו להיות כפופים למסמכי ה–W3C רק אם רצו לתייג את המוצרים כבעלי תאימות ל–W3C. בפועל, זו לא הייתה שיטת שיווק טובה במיוחד, כשכמעט כל משתמשי הרשת לא הכירו, וקרוב לוודאי גם לא התעניינו, מי היו ה–W3C (במידה רבה, זהו עדיין המצב). עקב כך, מלחמות הדפדפנים של שנות התשעים המשיכו ללא הפוגה.

פרויקט תקני הרשת

ב–1998, שוק הדפדפנים נשלט בידי אינטרנט אקספלורר 4 ודפדפן נטסקייפ 4. גרסת בטא של אינטרנט אקספלורר 5 שוחררה, ואיתה שיטה חדשה ושרירותית לכתיבת HTML דינאמי. המשמעות הייתה שמפתחי אתרים מקצועיים נדרשו כעת לדעת לכתוב ג'אווה סקריפט בחמש דרכים שונות.

כתוצאה, קבוצה של מפתחי ומעצבי אתרים מקצועיים התאגדה יחדיו. הם קראו לעצמם פרויקט תקני הרשת (WaSP). הרעיון היה, שעל ידי התייחסות למסמכי W3C כתקנים ולא כהמלצות, הם אולי יוכלו לשכנע את מיקרוסופט ונטסקייפ לתמוך בהם.

השיטה ההתחלתית להפיץ את צו הקריאה לפעולה הייתה שימוש בטכניקת שיווק מסורתית שנקראה מחסום–דרכים, בה חברה הייתה משדרת מודעת פרסום בכל ערוצי השידור באותו הזמן, כך שלא משנה כמה הצופה יחליף בין הערוצים, הוא יקבל בדיוק אותו המסר. WaSP פרסמו אותו מאמר במגוון אתרים הממוקדים בפיתוח ועיצוב, בו זמנית, כולל builder.com, Wired, וכמה רשימות דיוור פופולאריות.

טכניקה נוספת ש–WaSP השתמשו בה הייתה להלעיג את אותן חברות המעורבות עם ה–W3C (וגופים אחרים העוסקים בתקנים) שהתמקדו יותר ביצירת תכונות חדשות, לעיתים קרובות לשירות החברות הללו עצמן, במקום לעבוד על תמיכת מוצריהן בתקנים הקיימים מלכתחילה (ובכללן כמה חברות דפדפנים שיישארו בעילום שם כאן). זה איננו אומר ש–WaSP הלעיגו את W3C כשלעצמו, אלא את החברות שהפכו לחברות ב–W3C ואז התנהגו באופן לא יאה.

ה–W3C מחזיקים כמה צוותים של עובדים במשרה מלאה, אך רוב האנשים העובדים על התקנים הם מתנדבים מחברות עמיתות. רק כדי לתת כמה מהשמות הגדולים ביניהן: מיקרוסופט, Opera, מוזילה, אפל, גוגל, IBM ,Adobe.

כל זה נשמע מעט שלילי, אבל WaSP לא רק ישבו ומתחו ביקורת — הם גם הגישו עזרה. שבעה אנשים הקימו את CSS Samurai, שזיהה את עשרת הבעיות הגדולות בתמיכת CSS ב–Opera ובדפדפנים אחרים (Opera תיקנו את הבעיות, אחרים לא).

עלייתם של התקנים

בשנת 2000, מיקרוסופט שיחררה את אינטרנט אקספלורר 5 בגרסת מקינטוש. זו הייתה אבן דרך חשובה ביותר, בהיותו דפדפן ברירת המחדל המותקן במערכת ההפעלה של המק בזמנו, ובנוסף בעל רמה נאותה של תמיכה בהמלצות ה–W3C. יחד עם רמת התמיכה ההגונה של Opera ל–HTML ו–CSS, זה תרם למגמה כללית חיובית, בה מפתחי ומעצבי אתרים הרגישו בנוח לראשונה בהקמת אתרים על פי התקנים.

WaSP שכנעו את נטסקייפ לדחות את שחרור גרסה 5.0 של הדפדפן שלהם עד שהיה הרבה יותר תואם לתקנים (עבודה זו יצרה את הבסיס למה שכעת נקרא Firefox, דפדפן פופולארי מאד). WaSP הקימו גם חוליה מבצעית ל–Dreamweaver שמטרתה לעודד את Macromedia לשנות את כלי הקמת האתרים הפופולארי שלהם כך שיעודד ויתמוך בשימוש בתקנים בבניית האתר.

האתר הפופולארי לפיתוח אתרים A List Apart עבר עיצוב מחדש בתחילת שנת 2001 ובמאמר המתאר כיצד ומדוע, נכתב:

תוך חצי שנה, שנה או שנתיים לכל היותר, כל האתרים יעוצבו על פי התקנים הללו … אנחנו יכולים לשבת ולצפות איך עובר זמנן של המיומנויות שלנו, או להתחיל וללמוד טכניקות מבוססות תקנים כעת.

זה היה מעט אופטימי — לא כל האתרים, אפילו ב–2008, בנויים על פי תקנים. אבל הרבה אנשים הקשיבו. דפדפנים ישנים יותר סבלו מנתח שוק הולך ופוחת, ועוד שני אתרים נחשבים מאד עוצבו מחדש על פי התקנים: מגזין Wired ב–2002, ו–ESPN ב–2003 הפכו למובילים בתחום התמיכה בתקנים והשימוש בטכניקות חדשות.

עוד ב–2003, דייב שיאה העלה לאוויר אתר שנקרא the CSS Zen Garden. זה עתיד להשפיע על מפתחים מקצועניים יותר מכל דבר אחר, על ידי המחשה חד משמעית המדגימה איך כל עיצוב האתר יכול להשתנות על ידי שינוי הסגנון בלבד; התוכן יכול להישאר זהה.

מאז תקני הרשת הפכו לקוד התנהגות בקהילת מפתחי האתרים המקצועיים. בסדרה זו, נעניק לכם בסיס אחיזה מצוין בטכניקות האלו כך שתוכלו לפתח אתרים אשר יהיו נקיים, סמנטיים, נגישים ותואמי–תקנים באותה מידה כמו אלו של החברות הגדולות.

סיכום

במאמר זה בחנתי כיצד האינטרנט המודרני נוצר כתוצאה מהמרוץ לחלל; איך טים ברנרס–לי הגדיר את היפר הקישור לדור שלם ואיך האינטרסים המסחריים של שתי חברות גרמו אצל המפתחים לאחת מפעולות התגמול הראויות ביותר לציון. המונח תקני רשת נמצא כעת בשימוש בפי מפתחים מקצועניים יותר מכל מונח אחר שהוטבע בידי ה–W3C (למעשה, W3C התחילו עכשיו להשתמש במונח במסמכים שלהם עצמם), כך שזה מה שאנחנו עומדים ללמד אתכם — הדרך התקנית לבניית אתרים.

קריאה נוספת

אם אתם רוצים לדעת עוד, אולי תרצו לבקר בכמה מהאתרים הבאים (באנגלית):

שאלות תרגול

אולי תרצו לנסות ולחקור מעט יותר לעומק, על ידי מענה על שאלות אלו:

אילו דפדפנים זמינים כיום באינטרנט למשתמשי חלונות, מק, ולינוקס?
מה אחוז המשתמשים בכל דפדפן מכלל השוק?
באילו דפדפנים עושים שימוש מכשירים ניידים (טלפונים סלולרים וכו' — א.מ.) כשהם ניגשים לדפים באינטרנט?
כמה תקני רשת פרסם ה–W3C, ואילו מהם זוכים לתמיכה נרחבת מצד יצרני הדפדפנים כיום?

‏‎

על המחבר

קרדיט: אנדי באד .

מארק נורמן פרנסיס עבד עם האינטרנט עוד לפני שהמציאו את הרשת. במשרתו האחרונה הוא עבד ב–Yahoo! כארכיטקט קצה קדמי לאתר הגדול בעולם, בעודו מגדיר הרגלים נכונים, תקני קידוד ואיכות בזירת פיתוח האתרים הבינלאומית.

לפני Yahoo! הוא עבד ב–Formula One Management, Purple Interactive, וב–City University בתפקידים מגוונים הכוללים פיתוח אתרים, ארכיטקטורת מערכת וכמתכנת קצה אחורי ב–CGI. הוא מעמיד פני בלוגר ב–http://marknormanfrancis.com.

‎

על המתרגם

קרדיט: אלירן מלכה .

אלירן מלכה הוא סטודנט לפיתוח בטכנולוגיות ג'אווה שנשבה בקסמי עיצוב ופיתוח האתרים. הוא אוטודידקט מלידה, מעריך דקויות ואוהב אותיות. לעיתים עוסק בכתיבת שירה וסיפורת , לפעמים ביצירת מוסיקה אלקטרונית שאפשר להכניס אותה תחת כותרת הז'אנר IDM, ואפשר שלא, ומפעם לפעם מתרגם מאמרים חשובים (כגון זה). יש עוד הרבה דברים שאתם לא יודעים עליו, והוא עליכם. אם תרצו לשנות זאת, ניתן לכתוב לו בדוא"ל: eliranmal@gmail.com והוא מבטיח לענות. לשאלות, הצעות ושיפורים בנוגע לתרגומים, אפשר לפנות בכתובת: englishconvert@gmail.com.

This article is licensed under a Creative Commons Attribution-Noncommercial-Share Alike 3.0 Unported license.